עדי בן דוד, רכזת מדעים וטכנולוגיה בית הספר המקיף בגילה, עירוני י"ז, ע"ש אסתר גרינברג. ירושלים כשרואים באיזו התרגשות מארחים ילדי בית -הספר המקיף גילה את התלמידים הפגועים -נכים מבית-הספר "אילנות", קשה להאמין שהיוזמה לקיים את המפגשים יוצאי הדופן נולדה במקרה. לכבוד יום הולדתו ה 12- של בנה, הלוקה בשיתוק מוחין ,החליטה עדי בן דוד, רכזת מדעים וטכנולוגיה מבית-הספר המקיף גילה, ליזום פעילות מיוחדת. היא הזמינה את בני כיתתו של בנה מבית-הספר "אילנות", הסובלים משיתוק מוחין ומפיגור שכלי קל עד בינוני, להשתתף בפעילות במעבדת המדעים בה היא מלמדת. הפעילות עסקה במעבר מצבי צבירה, וכללה יציקות של שוקולד ונרות. תלמידי אילנות הפגינו התרגשות רבה מהפגישה עם הילדים הרגילים ומההזדמנות ללמוד במעבדה מדעית אמיתית. גם תלמידי מקיף גילה גילו עניין רב במפגש עם הילדים החריגים. כבר במהלך המפגש הראשון נוצרו קשרי ידידות בין הילדים ושני הצדדים הביעו רצון עז להיפגש בשנית .כך נולדה היוזמה לקיים מפגשי מדע ויצירה בין תלמידי כיתות ט' מבית-הספר מקיף גילה לבין קבוצת תלמידים בני 11-15 מבית-הספר "אילנות". מאז המפגש הראשון שנערך בנובמבר 2003, נמשכים המפגשים 4 שנים ברציפות. הדרך ליישום היוזמה היתה כרוכה בקשיים רבים, אך למרות זאת הצליחה עדי בן דוד להתגבר על המכשולים, לסחוף בהתלהבותה את התלמידים והמורים ,ולקיים את המפגשים בקביעות באשכול פיס גילה. במפגשים אלו באה לידי ביטוי בצורה נפלאה מטרת היוזמה, לקדם יעדים של קבלת החריג ולעודד תרומה והתנדבות לקהילה . התלמידים נפגשים אחת לחודש, ליום לימודים בן שש שעות ,ולפעילויות מיוחדות לקראת החגים. כל מפגש עוסק בנושא מדעי הנגזר מתכנית הלימודים במדעים וטכנולוגיה לחטיבת הביניים. קבוצות הלימוד קבועות ומעורבות, כאשר תלמידי גילה מלמדים ומנחים את תלמידי "אילנות". תלמידי גילה מקבלים הכנה מוקדמת לקראת המפגש עם הילדים הנכים. ההכנה כוללת מידע על הבעיות הרפואיות מהן סובלים ילדי אילנות, והכנה בתחום הרגשי, המוצאת את ביטויה בשיחות קבוצתיות, בכתיבה ובציור. בשל האחריות המוטלת עליהם ללמד, להדגים ולהסביר את נושא השיעור לתלמידי אילנות, הם לוקחים חלק חשוב בהכנה ובהפקה של כל מפגש . יוזמתה של עדי מזמנת אפשרויות יוצאות דופן למעורבים, הן בתחום החברתי והן בתחום הלימודי. בזכות היוזמה, זוכים תלמידי ”אילנות “להשתלב בחברה הרגילה ולהשתתף בשיעורים טכנולוגיים מן המניין, הנערכים במעבדת מדעים משוכללת ומתקדמת, ואילו תלמידי מקיף גילה זוכים לחוויות חברתיות מיוחדות, לטיפוח ערכים חינוכיים של סובלנות וקבלת החריג ,ולקבלת אחריות על תהליכי ההוראה והלמידה. כמו כן, זוכה הצוות החינוכי של שתי האוכלוסיות לגלות צדדים יפים נוספים בתלמידיו, ומנצל זאת כמנוף לקידום יעדים בתחום המוטיבציה וההישגים . הצלחת המפגשים אינה נמדדת בערכים כמותיים כי אם במדדים איכותניים כשביעות רצון, הנאה והנעה ללמידה. למרבה השמחה מגיעה הדרישה להמשך הפעלת היוזמה מצד התלמידים עצמם .ביטויים המביעים את התרגשותם מהמפגשים, כמו: "עד היום לא הרגשתי שאני עושה משהו משמעותי בחיים"... "אף פעם לא הרגשתי כל כך יעיל ועוזר", הם רק חלק מן התגובות של תלמידי גילה בעקבות המפגשים. אין ספק, כי תופעה שבה התלמידים עצמם מבקשים לתרום ולסייע לחריג בחברה, אינה עניין של מה בכך במערכת החינוך . |